סבא וסבתא במשפחה של היום: איך בונים קשר טוב בין הדורות בלי לדרוך על אצבעות
סבים וסבתות הם עוגן משפחתי חשוב, אבל הקשר איתם דורש גם תיאום ציפיות. כך בונים שיתוף פעולה בריא בין הורים, ילדים ונכדים.
בישראל, יותר מבמדינות רבות אחרות, סבים וסבתות הם חלק משמעותי מהשגרה המשפחתית. הם אוספים מהגן, מארחים בארוחות שישי, עוזרים בחופשות ולפעמים גם תומכים כלכלית. עבור הנכדים, הקשר עם סבא וסבתא הוא מקור לאהבה ללא תנאים, לסיפורים ולתחושת שייכות. אבל לצד הברכה הגדולה, הקשר הבין דורי מעורר לא פעם גם מתחים: הבדלים בתפיסות חינוכיות, עצות שלא התבקשו, ציפיות שלא נאמרו בקול. ההבנה של הדינמיקה הזו ותיאום ציפיות נכון יכולים להפוך את הקשר לנכס של כל המשפחה.
למה הקשר עם הסבים כל כך חשוב לילדים
ילדים שגדלים עם קשר קרוב לסבים וסבתות נהנים ממעגל נוסף של מבוגרים אוהבים ותומכים. סבא וסבתא יכולים להעניק זמן ותשומת לב בקצב אחר מזה של ההורים, שלעיתים קרובות טרודים בעבודה ובניהול הבית. הם מספרים על ילדות בעולם אחר, על מסורות משפחתיות ועל אירועים היסטוריים, וכך מחברים את הילד לשורשים שלו.
מעבר לכך, הקשר עם הדור המבוגר מלמד את הילדים כבוד, סבלנות ואמפתיה. ילד שעוזר לסבתא לשאת סל קניות או מסביר לסבא איך שולחים תמונה בטלפון לומד שגם הוא יכול לתרום, ושיחסים משפחתיים הם דרך דו כיוונית. עבור הסבים עצמם, הקשר עם הנכדים הוא לעיתים קרובות מקור משמעותי לשמחה, לתחושת ערך ולחיוניות.
כשהתפיסות החינוכיות שונות
אחד ממקורות המתח הנפוצים הוא פער בתפיסות חינוכיות. מה שהיה מקובל לפני שלושים שנה, בתחום התזונה, השינה, המשמעת או המסכים, לא תמיד מתאים למה שההורים של היום מאמינים בו. סבתא שמגישה ממתקים לפני ארוחת הערב או סבא שמרשה לצפות בטלוויזיה עד מאוחר עלולים לעורר תסכול אצל ההורים.
כדאי להבחין בין כללים מהותיים לבין הבדלים שאפשר לחיות איתם. כללי בטיחות, כמו מושב בטיחות ברכב, אלרגיות מזון או תרופות, אינם נתונים לפשרה, וחשוב להסביר אותם בבירור. לעומת זאת, קצת יותר ממתקים או שעת שינה מאוחרת במעט בבית של סבא וסבתא הם לרוב לא אסון. ילדים מבינים היטב שבבתים שונים יש כללים שונים, ולפעמים החופש הקטן הזה הוא חלק מהקסם של הביקור אצל הסבים.
איך מנהלים שיחה על גבולות
כשיש צורך להציב גבול, הדרך שבה עושים את זה משנה מאוד. כדאי לבחור זמן רגוע, לא מול הילדים ולא ברגע של כעס. מומלץ שכל בן זוג ידבר עם ההורים שלו, כי הם מכירים את הדינמיקה המשפחתית ויכולים לנסח את הדברים בצורה שתתקבל טוב יותר.
חשוב לפתוח בהכרת תודה אמיתית על העזרה ועל האהבה, ורק אחר כך להעלות את הבקשה. משפט כמו אנחנו כל כך מעריכים את מה שאתם עושים בשביל הילדים, ויש דבר אחד שחשוב לנו שנעשה בצורה דומה, נשמע אחרת לגמרי מביקורת ישירה. כדאי גם להסביר את הסיבה מאחורי הכלל, ולא רק להכתיב אותו. סבים וסבתות שמבינים למה משהו חשוב נוטים לכבד אותו יותר.
עזרה בגידול הילדים: לתאם ציפיות מראש
משפחות רבות נעזרות בסבים באופן קבוע, למשל באיסוף מהגן פעמיים בשבוע או בשמירה על הילדים בחופשות. העזרה הזו יקרה מפז, אבל היא עלולה להפוך למקור למתח אם לא מתאמים ציפיות. לפעמים הסבים מרגישים שהם מנוצלים, ולפעמים ההורים מרגישים שהם חייבים לקבל עזרה בתנאים שלא נוחים להם.
כדאי לדבר בגלוי על היקף העזרה, על הימים והשעות, ועל מה קורה כשמישהו לא יכול. חשוב לזכור שגם לסבים יש חיים משלהם, תחביבים, חברים ומגבלות בריאותיות, ולכבד את זה. בדיקה תקופתית של ההסדר, אחת לכמה חודשים, מאפשרת לעדכן אותו לפני שהתסכולים מצטברים.
קשר רציף גם מרחוק
לא כל המשפחות גרות קרוב לסבים. יש משפחות שבהן הסבים גרים בעיר אחרת, ויש כאלה שבהן הם חיים בחו״ל. במקרים כאלה צריך להשקיע מאמץ מודע כדי לשמור על קשר. שיחות וידאו קבועות, למשל בכל יום שישי אחר הצהריים, יוצרות טקס שהילדים מחכים לו.
כמה רעיונות שעוזרים לשמור על קשר חם גם מרחוק:
- לקרוא סיפור לפני השינה בשיחת וידאו, כשהסבא או הסבתא מקריאים מהצד השני.
- לשלוח ציורים, מכתבים ותמונות בדואר רגיל, חוויה שילדים אוהבים במיוחד.
- לבשל יחד מתכון משפחתי בשיחה משותפת.
- ליצור אלבום משפחתי משותף שבו כל צד מוסיף תמונות ורגעים.
- לתכנן מראש ביקורים ולספור יחד עם הילדים את הימים שנותרו.
המפתח הוא קביעות. קשר שמתקיים בצורה סדירה, גם אם בקצרה, חזק יותר מקשר של מפגשים נדירים וארוכים בלבד.
כשהסבים מזדקנים והתפקידים מתחלפים
עם השנים הקשר משתנה. הסבים שעזרו לגדל את הנכדים זקוקים בעצמם לעזרה, והמשפחה מוצאת את עצמה בתפקיד של תמיכה. זה יכול להיות שלב רגיש, אבל גם הזדמנות חשובה לחנך את הילדים לערבות ולאכפתיות. נכדים שמבקרים את סבתא, עוזרים לה במטלות קטנות או פשוט מבלים איתה זמן, לומדים שיעור עמוק על משפחה.
כדאי לשתף את הילדים בצורה מותאמת לגילם בשינויים שהסבים עוברים, למשל קושי בשמיעה, בזיכרון או בתנועה. הסבר פשוט וכן עוזר לילדים להבין ולהגיב ברגישות, ומונע מבוכה או פחד. כשהמצב מורכב, למשל במחלה ממושכת, אפשר להיעזר בעובדת סוציאלית או באיש מקצוע אחר כדי לחשוב איך לשתף את הילדים ואיך לחלק את הנטל בין בני המשפחה.
ההורים באמצע
בסופו של דבר, ההורים נמצאים בתווך בין שני דורות, וזה תפקיד שדורש רגישות. מצד אחד, הם ההורים של הילדים ויש להם את המילה האחרונה בנוגע לחינוך שלהם. מצד שני, הם גם הילדים של הסבים, עם כל ההיסטוריה המשפחתית שמגיעה עם זה. לפעמים מתחים ישנים בין ההורים לבין הוריהם צפים מחדש דווקא סביב הנכדים.
כדאי להיות מודעים לזה, ולהשתדל לא להשתמש בילדים כזירה לפתרון סכסוכים ישנים. שיחה פתוחה בין בני הזוג על הציפיות מהסבים משני הצדדים, ועל הדרך להתמודד עם מתחים, תעזור להציג חזית אחידה ולהימנע ממריבות מיותרות.
לסיכום, הקשר בין סבים, הורים ונכדים הוא אחד המשאבים החשובים ביותר שיש למשפחה. כשמתאמים ציפיות, מכבדים הבדלים, מציבים גבולות בעדינות ושומרים על קשר רציף, כל הדורות מרוויחים. הילדים זוכים לעוד מעגל של אהבה, הסבים זוכים לתחושת משמעות, וההורים זוכים לשותפים בדרך.